החלטה בתיק ת"א 6556-08-11

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתחשיבי הנזק על נספחיהם וחוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, להלן הצעת בית המשפט לסילוק התביעה בפשרה.

כבר בפתח הדברים אעיר, כי תחשיב הנזק שהוגש מטעם הנתבעים מוטה בצורה קיצונית, ואין בו לשמש סיוע לבית המשפט לגבש הצעת פשרה סבירה וריאלית.

על פי תלושי השכר שצורפו לתחשיב התובע, שכרו הממוצע ברוטו עובר לתאונה, עמד על כ- 4,663 ש"ח. לנוחיות החישוב, ובשל הזמן שעבר מאז התאונה, לקחתי בחשבון הצעתי שכר ברוטו בסך 4,700 ש"ח.

באשר לנכות הרפואית, כפי שכבר ציינתי בפרוטוקול אחרון, המומחים מטעם שני הצדדים תמימי דעים כי לתובע נגרמה נכות בשיעור 5% בשל פריקת כתף בתאונה. המחלוקת השתרעה על הנכות בגין ההגבלה בתנועות הכתף, כאשר המומחה מטעם התובע סבור כי לתובע מגבלה ניכרת המזכה ב-25% ואילו המומחה מטעם הנתבעים סבר כי המגבלה קלה, ומזכה ב-10%. לצרכי פשרה, חציתי את הנכות שבמחלוקת, כך ששיעורה עומד על 17.5% + הנכות המוסכמת 5% = 22.5% נכות רפואית.

בהתחשב בגילו של התובע ובטיב עבודתו, כנהג חלוקת סחורה, הנני סבורה כי לנכותו הרפואית שנגרמה בתאונה, משמעות תפקודית ששיעורה 25%.

להלן ההצעה:

פיצוי בגין 3 חודשי אי כושר מלא - 14,100 ש"ח.

פיצוי לעבר מאז פיטוריו ועד היום, מבוסס על 25% נכות - במעוגל 30,000 ש"ח.

פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד - 2/3 מחישוב אקטוארי - 30,000 ש"ח.

פיצוי בגין הפסד פנסיה - 6,000 ש"ח.

עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - 10,000 ש"ח.

הוצאות לרבות חוו"ד - 5,000 ש"ח.

סה"כ 95,100 ש"ח.

ויוער כי לאור העובדה שלא מצאתי לנכון להציע פיצוי בגין הפסד מלא השכר לעבר, אלא לפי שיעור הנכות התפקודית, לא מצאתי לנכון לנכות את דמי האבטלה שקבל התובע, ככל שקבל, בתקופה לאחר פיטוריו.

בשאלת האחריות: מן התמונות עולה כי המדרכה סביב מכסי הביוב שבורה, ויוצרת מפגע ברור. יחד עם זאת, דווקא בשל העובדה שמדובר במפגע ניכר לעין, מצאתי לנכון לצרכי פשרה, לנכות 10% אשם תורם.

היתרה - לאחר ניכוי אשם תורם: 85,590 ש"ח בצרוף שכ"ט עו"ד כמקובל.

התובע יודיע תוך 30 יום עמדתו להצעת הפשרה

הנתבעים יודיעו עמדתם להצעה תוך 30 יום מקבלת עמדת התובע.

לקדם משפט נוסף ביום 11.3.2013 בשעה 8:40.